שביעי באוקטובר של העת העתיקה וגבורת הגליל

השביעי באוקטובר של ימי בית שני וההתאוששות המהירה

בספר 'הימאי ממקנס' הובאו עדויות רבות ממקור ראשון. כן, גם בנושא זה היה לנו שם היסטוריון, הלוא הוא יוסף בן מתתיהו מפקד הגליל שאת ספרו 'תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים' תרגם יעקב נפתלי שמחוני. כתביו של בן מתתיהו נדרשו מן הסתם לצנזורה מצד הקיסר התורן, אך לשני הצדדים היה אינטרס לתאר את שקרה לאומה שהעזה להתקומם עד שנפלה.

חורבן המקדש ארע בשנת 70 לספירה. אך רומא תקפה כבר בשנת 66, איך קרה שבמהלך 4 שנים שמרה יהודה על צביונה וחירותה?

מטבע מחצית השקל מימי השלטון היהודי החופשי שלוש שנים מפרוץ המרד הגדול. לצד שלושה רימונים הוטבע 'ירושלים הקדושה' וסביב הגביע נכתב 'שקל ישראל'. צילום מאת טל רוגובסקי, אתר ynet בכתבה: מטבע כסף נדיר של חצי שקל מימי המרד הגדול התגלה בירושלים (ובקישור הזה)

אני זוכר שאת הדברים קראתי ממש לקראת פרוץ אירועי השביעי באוקטובר, על כן לא יכולתי שלא לשים לב לקווים המקבילים. יום שבת, חג הסוכות, וכוחות צבאיים חולפים ברחובות שוחטים אזרחים בחרבות ומעלים את הערים באש ולהבות. אך העם הזה, כשפוגעים בעצם קיומו ועוד ביום חגו ושמחתו, כשפוגעים בחירותו, כנראה שאז כמו היום מעירים את האריה שבתוכו:

“הרומאים העלו באש את הכפרים הסמוכים ומשם המשיכה השיירה דרומה עד לעיר לוד. מאחר שהיה זה מועד חג סוכות וזה אחד משָלוש רגָלים, עלו רבים מתושבי המקום לחגוג בירושלים ואלה שנותרו נשחטו בחרבות וגם העיר הזו נשרפה. כאשר השיירה הגיעה לבית חורון, עצרו הרומאים והקימו מחנה.”

“את הצבא הגדול ראו כל היהודים בסביבת ירושלים, זאת ביום חגם, חג הסוכות ויום השבת. על כן העלה הדבר את חמתם ורק הוסיף לתעוזתם. ואז, וללא כל ארגון מקדים או סדר מלחמה, הגיחו היהודים בהמוניהם בקולות תרועה ורוח לחימה והתוקפים הפכו לנתקפים.”

אלא שאז כמעט וירד לטמיון כל המאמץ הזה של הרבש"צים והאזרחים הטובים שהזדמנו לשטח ודאגו לשלום ירושלים האהובה, זאת עד שהגיע לאזור מצביא יהודי מזהיר בשם שמעון בר גיורא, שאפילו במחוזות של תל-אביב מוצג שמו בגאון.

"בר גיורא" תל אביב – צילום מאת גוגל

למרות שהצבא הרומי תגבר את עצמו בפרשים וכוחות לוגיסטיים גדולים, אותו בר גיורא המהולל זיהה אצלם נקודת תורפה:

“אז נכנס לפעולה מצביא יהודי ושמו שמעון בר גיורא. בראותו את אחיו נסוגים זיהה טעות חמורה מצד הרומאים. בסוף הכוח האדיר הובלה שיירת האספקה, שכללה בהמות רבות ועל גבן מכונות מלחמה ומצור. על כן תקף את הכוח המאסף ולקח שלל את כל בהמות המשא על ציודן.”

יודפת העתיקה – עיר הגליל המבוצרת שעכבה את הרומאים בדרכם לירושלים

כעבור מספר שנים הגיעו הרומאים בצבא גדול ומתוגבר על לגיונותיו הגדולים. וכך היה בעיר יודפת, שלא כולם שמעו על גבורת לוחמי הגליל שלחמו בה ולהגנתה, בכך מנעו ועיכבו גם את חורבן ירושלים. 47 ימים החזיקו מעמד למול המכונה המשומנת של הצבא הרומי, אך גם גיבורי יודפת ידעו והבינו כי גורלם כבר הוכרע:

“היום הזה ילחם כל איש מכם לא למען הצל את עירו, רק למען קחת נקם על חורבנה. על כן ישים לנגד עיניו את מראה הזקנים והטף הנשחטים בידי האויב ופני הנשים העתידות להרג”

כל זאת בסרטון הקצר הבא:

אז מה דעתכם? מוזמנים להגיב ולהעלות על הכתב כל מחשבה בנושא.