על כנף ציפור 1 – סלוניקי ועדן

כן, זה קרה, יהודים עלו על כנף ציפור ונאספו לארצם – לא לפני שבתיהם נשרפו ועימם גם ההיסטוריה המשפחתית התאדתה. אך מורשתם ארוכת השנים לא נשכחה.

יהודה פוליקר – עיניים שלי, בקליפ שפורסם בידי כאן מוזיקה באתר יוטיוב

את השיר 'עיניים שלי' ביצע יהודה פוליקר לאחר שתורגם מיוונית בידי יעקב גלעד. המילים והלחן של ס. קויומדזיס המפורסם. בעבור פוליקר היה זה אלבום סולו ראשון, מה שהצריך ממנו תחילה לא רק לשיר אלא גם לנגן בעצמו על הכלים ולהקליט את החומרים כדי להוזיל עלויות.

אבל פוליקר ידע היטב על מה הוא שר: "פעם אשוב על כנף ציפור…" והאלבום נחל במהרה הצלחה מסחררת. כי קולו הכואב וחודר הלבבות זעק את זעקת השבר של עם ששרד את נדודיו בקושי רב, כמו שידעה למשל קהילת סלוניקי ובה בני משפחתו, קהילה שמצאה עצמה במשרפות של אושוויץ.

סלוניקי – עיר נמל גדולה ביוון בה פעלה קהילה יהודית משגשגת של מגורשי ספרד ורבים נקטלו בשואה

יהדות עדן

והרי הדימוי הזה כבר ניתן בדברי התורה כהבטחה אלוהית שקוימה:

“וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי”

קהילת יהודים חיננית במיוחד שמרה בתימן על מסורת עתיקה, יש האומרים עוד מימי בית ראשון. כך למשל יהדות מפרץ עדן בדרום תימן והעיר שבלב המפרץ. זוהי הקהילה רובה ככולה חמד של אנשים, שגון פניהם כקפה זך וקולם נעים כקול הזמיר.

עבור קהילה זו מתימן ההבטחה המקראית קוימה במלואה – עת הועלו ארצה ברכבת אווירית במבצע שאחד משמותיו 'על כנפי נשרים'. מי אמר שאלוהים מבטיח מבלי לקיים? פשוט לוקח אלפיים שנה, כהרף עין במונחים של אדון העולם. כעבור מספר שנים ארעה שם טרגדיה גדולה מאחר ולא צפו כי עוד רבים וטובים יגיעו לשם ואלו סבלו מכל מיני נגעים ומחלות, כך שרבים עוד נפלו חלל.

לא לחינם התרכזה הקהילה בעדן ועזבה. מוכר ונודע התאריך כ"ט בנובמבר שליתר דיוק חל בנובמבר 1947, אז החליטו האומות על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל וחלוקת הארץ למדינה יהודית לצד ערבית. אך ליהודים שהתגוררו באותם הזמנים בכל אחת ממדינות ערב, דצמבר 1947 זכור לא פחות, בבוא התגובה האלימה מצד הערבים המקומיים אשר שרפו את בתיהם, שרפו את בתי הכנסת, את החנויות ומחקו כל זכר לחיי הקהילה שלהם.

מעט מהפוגרום שהתרחש בעדן הביא למשל לאון בטנסקי בתמונות ששמר, בהן קשה שלא להבחין בבתים המפויחים, הרכבים השרופים החנויות שנבזזו ובתי הספר הנטושים:

עדן מזיכרונותיו של לאון בטנסקי, Leon Betensky's Aden memoir and photos, 1947-1948 באלבום המשפחתי The Betensky-Kraut Familiy

אז מה דעתכם? מוזמנים להגיב ולהעלות על הכתב כל מחשבה בנושא.